כל מה שחשוב לדעת על דיקור מי שפיר

בדיקת מי שפיר נועדה לגלות בעיות כרומוזומאליות ומחלות גנטיות של העובר. בבדיקה נשאבת כמות קטנה של מי שפיר. במי השפיר נמצאים תאי העובר שנשרו מגוף העובר ובהסתכלות על תאים אלו ניתן לקבל מידע על הפרעות כרומוזומאליות ומחלות גנטיות בעובר. בבדיקת מי שפיר ניתן לקבוע את מין העובר על פי הנוכחות של כרומוזומי המין.

בבדיקת מי שפיר מחדירים מחט לרחם במטרה לשאוב מי שפיר. מי השפיר שנשאבו נשלחים למעבדה לשם הסתכלות ישירה על התאים, המתבצעת באמצעות צביעות מיוחדת של התאים ובעזרת תרבית של תאים אלו. הסתכלות על התאים כוללת בדיקה של מספר הכרומוזומים והמבנה שלהם. על גבי 46 הכרומוזומים נמצא החומר הגנטי של העובר שלפיו ניתן לגלות מחלות גנטיות של העובר. בדיקת מי שפיר אינה יכולה לתת מענה לכל הבעיות הגנטיות שעלולות להיות בעובר. כיום יש בדיקת צ'יפ גנטי שיודע לאתר עודף או חוסר של חלק מהגנים, הבדיקה מבוצעת רק במקרים מיוחדים.

למי מיועדת הבדיקה?

על פי המלצות משרד הבריאות הגיל המומלץ לנשים לעבור בדיקת מי שפיר הוא החל מגיל 35. במקרים רבים ההחלטה האם לבצע את הבדיקה מבוססת על בדיקות סקר המשמשות להערכה לניבוי בעיות כרומוזומאליות. על פי בדיקות הסקר, מהווה גיל האישה גורם משמעותי להערכה. בדיקות הסקר, הכוללות ביצוע סקר ביוכימי הידוע בשם חלבון עוברי המתבצע בשליש הראשון של ההריון, ובדיקת שקיפות עורפית. השקלול של הבדיקות מציין את הסיכון ללידת ילד עם תסמונת דאון. נשים שנמצא בבדיקת הסקר ערך גבוה של חלבון עוברי או רמה נמוכה של אסטריול באופן חריג בטרימסטר השני ישלחו לבדיקת מי שפיר.

מקרים נוספים בהם ממליצים על בדיקת מי שפיר הם:

היסטוריה משפחתית – נשים שבעבר נשאו עובר עם מום בסגירות תעלת העצבים או בעיות כרומוזומאליות או שיש היסטוריה משפחתית לכך.

נישאות של ליקוי גנטי- זוגות שנמצאו כי הם בעלי נישאות ידועה של גן מסוים, אצל אחד מבני הזוג או שניהם.

ממצאים בעובר – במקרים שיש סימנים להתפתחות לא תקינה של העובר, ישלחו את האישה לבדיקת מי שפיר גם בגיל צעיר.

במקרים של ממצאים משרד הבריאות ממן את הבדיקה. במקרים שנשים מעוניינות לעבור את דיקור מי השפיר ללא סיבה רפואית עליהן לממן את הבדיקה בעצמן.

 

https://www.high-endrolex.com/15

מתי מבצעים דיקור מי שפיר?

בדיקת מי שפיר נערכת בשבועות 16-20 להריון, במקרים חריגים יבצעו את הבדיקה גם בשבועות מתקדמים, בשבוע 32 לערך.

מקרים בהם יבצעו את הדיקור בשבועות מוקדמים או מתקדמים להריון :

  • במידה וישנו חשד לזיהום תוך רחמי יבצעו את בדיקת מי השפיר, בכל שבוע של הריון.
  • בשלב מתקדם של ההריון כאשר מעוניינים לבצע אבחון בשלות ריאתית.

הבדיקה

בדיקת מי שפיר מתבצעת על ידי שאיבה של מי שפיר מהרחם. החדרת המחט ושאיבת הנוזל נעשית בעזרת מכשיר אולטרה סאונד, המסייע לרופא למקם את המחט במקום שיהיה נוח לשאוב את מי השפיר. נשים בעלות Rh שלילי יקבלו זריקת Anti D מיד לאחר הדיקור מי השפיר.

בשלב הראשון תעשה בדיקת אולטרא סאונד ולאחריה הרופא יחטא את הבטן על מנת למנוע זיהום. הבדיקה אינה כואבת בדומה לדקירה של בדיקת דם. חלק מהנשים מרגישות מעט לחץ בבטן אך לרוב הלחץ עובר עם הוצאת המחט. משך הדקירה היא דקה לערך. כמות מי השפיר הנשאבת היא 30-40 מ"ל. מי השפיר שמוצאים אינם פוגעים בעובר ואינם חסרים לו. הרחם משלים את החסר תוך מספר שעות.

את תוצאות הבדיקה מקבלים כעבור שבועיים – שלושה, תלוי בקצב גידול תאי העובר במעבדה, יתכנו מקרים שנדרש זמן רב יותר לתשובה, מאחר שקצב גידול התאים איטי יותר.

הנחיות לאחר הבדיקה

לאחר הבדיקה ההנחיות הן:

  • לנוח בבית במשך 24-48 שעות, אין צורך בשכיבה מלאה, אך חשוב לא לעסוק בפעילות מאומצת.
  • יש להקפיד על שתייה מרובה.
  • אין לקיים יחסי מין לפחות שלושה ימים לאחר הבדיקה. קיום יחסי מין עלולים להביא להתכווצויות הרחם.

לאחר הבדיקה חשוב לשים לב למספר תופעות לוואי שעשויות להופיע:

  • חום, הופעת צמרמורות, ירידת מים, דימום, כאבי בטן חזקים.
  • הרגשה של התכווצויות בבטן ובגב תחתון ביום הראשון היא תופעה שכיחה במידה והכאבים מתגברים יש לפנות מיד לחדר מיון או לרופא המטפל.

הבעיות בבדיקת מי שפיר

  • בדיקת מי שפיר היא בדיקה חשובה אך בצידה יש מספר סכנות:
  • סיכון להפלה כתוצאה מהבדיקה 0.5%, קרי 1 מתוך 200.
  • לעיתים נדירות התאים אינם גדלים ויש לחזור על הבדיקה, או להסתפק בתוצאות של בדיקות הסקר שאינן חד משמעיות.
  • זיהום רחמי קשה עלול לגרום לאובדן הרחם, ובמקרים נדירים מאוד במות האישה.
  • במידה ומתגלה שיש מחלה או ליקוי כרומוזומלי בעובר, ובני הזוג מחליטים להפסיק את ההריון, במידה וההריון מתקדם יש לעבור לידה מוקדמת בבית החולים.

ההחלטה לגבי גורל העובר נתונה בידי האישה בפרט ובני הזוג בכלל.